אבא שלי נפטר לפני שבועיים, ביום שלישי ה-22 בדצמבר 2009.
זו הייתה מכה קשה לכל המשפחה, לחברים ובעיקר לי ולאחותי שהיינו מאד קרובים אליו.
הוא היה איש בריא, עצמאי, מחייך ואופטימי. המורשת שלו היא לתת, לעזור, לכל מי שאפשר מבלי לרצות לקבל בחזרה, פשוט לתת, מכל הלב.
חשוב לי להנציח אותו ושכולם ידעו שאני גאה להיות הבן של נתן ליברמן!!!
בלוויה, קראתי את ההספד שאני מצרף לבלוג זה. תהייה נשמתו צרורה בצרור החיים.
אני גאה להיות הבן של נתן ליברמן!
נתן, כשמו כן הוא, תמיד נתן, מכל הלב, לכולם. ממש חיפש היכן נזקקת עזרה ונתן וטיפל בכל מי שהיה זקוק ונקרה על דרכו.
ודווקא כשהוא היה זקוק לעזרה באמת- היה לבדו וליבו נדם, בבדידות.
אבא, תמיד היית החבר הכי טוב והכי נאמן שלי, היועץ הפותר, העוזר המלווה.
ידעתי תמיד שיש על מי לסמוך, שאפשר להשיג אותך בכל שעה, ועכשיו לא יהיה עוד.
בן 76 היית אך פעיל עצמאי ודינאמי, מטייל מבלה וחיי חיים בריאים.
לכן, נפלה עלינו הבשורה המרה והנוראה מכל במפתיע וייקח לנו עוד זמן רב לעכל את לכתך ולוותר על החיבוק שלך.
חנוך לוין כתב פעם: בסוף יש סוף!
אבא, אני יודע שמקומך למעלה מובטח בגן עדן יחד עם מלאכי עליון שישמרו עליך.
אבא, אני אוהב אותך וגאה להיות הבן שלך.
בועז.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה